יום שני, 22 ביולי 2019, י"ט תמוז ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5407068

אנשים וסיפורים במה קורא נט

נזכור את כולם: טלי בן ארמון ז"ל

בשנת 2001 נרצחה בפיגוע בעפולה. אמה שוש, תושבת פרדסיה, מספרת על ילדה מקסימה שחייה הסתיימו בגיל 20, על כשרון הציור הנדיר שלה ועל ספריית ״בית טלי״, הקרויה על שמה.

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

לבנה דבח

עורכת והבעלים של מה קורא בכפר ומה קורא נט

makorebakfar@gmail.com

מאת: לבנה דבח

טלי בן ארמון ז"ל - נרצחה בפיגוע בדמי ימיה

טלי‭ ‬נרצחה‭ ‬בפיגוע‭ ‬חבלני‭ ‬בחודש‭ ‬אוקטובר‭ ‬2001‭ ‬בעפולה‭. ‬ בצהרי‭ ‬אותו‭ ‬יום‭ ‬עלתה‭ ‬בקרית‭ ‬שמונה‭ ‬לאוטובוס‭ "‬אגד‭" ‬בקו‭ ‬842‭, ‬בדרכה‭ ‬לביתה‭ ‬בפרדסיה.‭ ‬בעפולה‭ ‬עצר‭ ‬האוטובוס‭ ‬לחניית‭ ‬ביניים‭ , ‬ואז‭ ‬פתח‭ ‬מחבל‭, ‬ שהגיע‭ ‬לעפולה‭ ‬מחופש‭ ‬לחייל‭ , ‬בירי‭. ‬ טלי‭ ‬נפגעה‭ ‬מהירי‭ ‬באורח‭ ‬אנוש‭, ‬ ונפטרה‭ ‬כעבור‭ ‬זמן‭ ‬קצר‭ ‬בבית‭-‬החולים‭ ‬רמב‭"‬ם אמה‭,‬ שוש‭ ‬בן‭ ‬ארמון‭ ‬מספרת‭ ‬על‭ ‬ילדה‭ ‬מקסימה‭,‬ שחייה‭ ‬הסתיימו‭ ‬בגיל‭ ‬20‭  ‬ על‭ ‬כשרון‭ ‬הציור‭ ‬ועל‭ ‬ספריית‭ ‬‮"‬בית‭ ‬טלי‮"‬‭, ‬ הקרויה‭ ‬על‭ ‬שמה‭.‬

סיפור‭ ‬חייה‭ ‬הקצרים‭ ‬של‭ ‬טלי‭ ‬ז‭"‬ל‭ ‬מתחיל‭ ‬בעיר‭ ‬נתניה‭. ‬טלי‭ ‬נולדה‭ ‬כבת‭ ‬בכורה‭ ‬ב‭ -‬23.11.1981‭. ‬ילדה‭ ‬מדהימה‭ ‬עם‭ ‬עיני‭ ‬שקד‭ ‬וחיוך‭. ‬ כבר‭ ‬בשנותיה‭ ‬הראשונות‭ ‬בגן‭ ‬הבנו‭ ‬שטלי‭ ‬התברכה‭ ‬בכשרון‭ ‬לצייר‭ ‬ובדמיון‭ ‬רב‭. ‬ בבית‭ ‬הספר‭ ‬היתה‭ ‬תלמידה‭ ‬שקדנית‭ ‬ואחראית‭ ‬ומאוד‭ ‬חברותית‭. ‬ אהבנו‭ ‬לשמוע‭ ‬את‭ ‬צחוקה‭ ‬המתגלגל‭ ‬שהדביק‭ ‬את‭ ‬סובביה‭.‬ בהיותה‭ ‬בת‭ ‬שנתיים‭ ‬וחצי‭ ‬נולד‭ ‬אחיה‭ ‬דני‭, ‬ אחריו‭ ‬נולדה‭ ‬נטע‭ ‬ואחרון‭ ‬נולד‭ ‬גיל‭.‬

היינו‭ ‬משפחה‭ ‬מאושרת‭ ‬מאוד‭ ‬מגובשת‭ ‬ואנחנו‭ ‬כהורים‭ ‬השתדלנו‭ ‬להיות‭ ‬הורים‭ ‬מגוננים‭ ‬ותומכים‭.‬ לפני‭ ‬27‭ ‬שנים‭ ‬החלטנו‭ ‬לעזוב‭ ‬את‭ ‬נתניה‭ ‬לפרדסיה‭,‬ חיפשנו‭ ‬מקום‭ ‬שיאפשר‭ ‬איכות‭ ‬חיים‭ ‬טובה‭ ‬יותר‭ ‬בעיקר‭ ‬לילדינו‭. ‬ההשתלבות‭ ‬בישוב‭ ‬היתה‭ ‬מהירה‭. ‬ הילדים‭ ‬השתלבו‭ ‬במסגרות‭ ‬החינוכיות‭. ‬ טלי‭ ‬למדה‭ ‬ב"בכר‭ ‬רוסו‮"‬‭ ‬בצור‭ ‬משה‭ ‬ומיד‭ ‬רכשה‭ ‬חברים‭. ‬ הלכה‭ ‬לתנועת‭ ‬הנוער‭ ‬העובד‭ ‬והלומד‭ ‬ואחר‭ ‬הצהרים‭ ‬למדה‭  ‬באלט‭. ‬ בשעות‭ ‬הפנאי‭ ‬האחרות‭ ‬נהגה‭ ‬לשבת‭ ‬בחדרה‭ ‬ופשוט‭ ‬לצייר‭ ‬בסגנונה‭ ‬המיוחד‭ ‬שהיה‭ ‬עם‭ ‬המון‭ ‬הומור‭. ‬ את‭ ‬לימודי‭ ‬חטיבת‭ ‬הביניים‭ ‬והתיכון‭ ‬עשתה‭ ‬בקיבוץ‭ ‬מעברות‭ ‬ב‭"‬רמות‭ ‬חפר‭". ‬גם‭ ‬כאן‭ ‬היו‭ ‬לה‭ ‬חברים‭ ‬רבים‭. ‬ תלמידה‭ ‬טובה‭ ‬מאוד‭ ‬רגישה‭ ‬והיתה‭ ‬כאוזן‭ ‬קשבת‭ ‬לחבריה‭. ‬היתה‭ ‬לה‭ ‬סבלנות‭ ‬איו‭ ‬סופית‭ ‬לשמוע‭ ‬את‭ "‬צרותיהם‭" ‬של‭ ‬חבריה‭ ‬המתבגרים‭. ‬ בתיכון‭ ‬למדה‭ ‬חמש‭ ‬יחידות‭ ‬בגרות‭ ‬בספרות‭ ‬ובאומנות‭, ‬ שני‭ ‬תחומים‭ ‬שמאוד‭ ‬אהבה‭. ‬ בפרוייקט‭ ‬הגמר‭ ‬שלה‭ ‬באומנות‭ ‬היא‭ ‬ציירה‭ ‬את‭ ‬פחדיה‭ ‬השונים‭ ‬בצורה‭ ‬הומוריסטית‭ ‬מדהימה‭.‬

לאורך‭ ‬תקופת‭ ‬הלימודים‭ ‬טלי‭ ‬עבדה‭ ‬ב‭"‬ברגר‭ ‬קינג‭" ‬בדרורים‭. ‬להגדיל‭ ‬את‭ ‬דמי‭ ‬הכיס‭ ‬שלה‭.‬ בתום‭ ‬לימודיה‭ ‬התגייסה‭ ‬לצבא‭ ‬ושימשה‭ ‬כתצפיתנית‭ ‬בגבול‭ ‬הצפון‭. ‬עבודה‭ ‬קשה‭ ‬ואחראית‭ ‬ביותר‭ ‬אותה‭ ‬ביצעה‭ ‬ברצינות‭ ‬גמורה‭ ‬בשלב‭ ‬מסוים‭ ‬הוחלט‭ ‬לשלוח‭ ‬אותה‭ ‬לקורס‭ ‬מפקדים‭, ‬ שלצערנו‭ ‬לא‭ ‬הספיקה‭ ‬להגיע‭ ‬אליו‭.‬ ערב‭ ‬הירצחה‭ ,‬טלי‭ ‬חשפה‭ ‬חוליית‭ ‬מחבלים‭ ‬שעמדה‭ ‬לחדור‭ ‬לשטח‭ ‬מדינת‭ ‬ישראל‭.‬ כח‭  ‬צה"ל‭ ‬נשלח‭ ‬לקראת‭ ‬החוליה‭ ‬וטלי‭ ‬הצטרפה‭ ‬לכוח‭ ‬על‭ ‬מנת‭ ‬לנווט‭ ‬אותם‭.‬ הכוח ‭)‬גולני‭( ‬ סיכל‭ ‬את‭ ‬החדירה‭ ‬וטלי‭ , ‬לאחר‭ ‬מותה‭ ‬קיבלה‭ ‬תעודה‭ ‬הערכה‭ ‬מיוחדת‭ ‬מאלוף‭ ‬הפיקוד‭ ‬דאז‭, ‬ גבי‭ ‬אשכנזי‭.‬ערב‭ ‬מותה‭ ‬ניסינו‭ ‬לדבר‭ ‬איתה‭ ‬בטלפון‭ ‬והיא‭ ‬ענתה‭ ‬לנו‭ ‬בקצרה‭ ‬ובמהירות‭ ‬שהיא‭ ‬לא‭ ‬יכולה‭ ‬לדבר‭ ‬איתנו‭ ‬כרגע‭. ‬כמובן‭ ‬שלא‭ ‬ידענו‭ ‬על‭ ‬ההתרחשויות‭. ‬יום‭ ‬למחרת‭, ‬ בסוכות‭ ‬4.10.2001‭, ‬הייתה‭ ‬טלי‭ ‬אמורה‭ ‬לצאת‭ ‬הביתה‭ ‬אחרי‭ ‬תשעה‭ ‬ימים‭ ‬שלא‭ ‬היתה‭ ‬בבית‭. ‬היא‭ ‬נהגה‭ ‬לנסוע‭ ‬מקרית‭ ‬שמונה‭ ‬באוטובוס‭ ‬ובעלי‭ ‬משה‭ ‬היה‭ ‬אמור‭ ‬לאסוף‭ ‬אותה‭ ‬מכביש‭ ‬החוף‭. ‬טלי‭ ‬התעכבה‭ ‬ביציאה‭ ‬ומשה‭ ‬יצא‭ ‬לקניות‭ ‬לקראת‭ ‬שבת‭. ‬

בבית‭ ‬היינו‭ ‬הילדים‭ ‬ואני‭. ‬שעת‭ ‬צהרים‭ ‬ואני‭ ‬נשכבת‭ ‬לנוח.‭  ‬לפתע‭ ‬צלצול‭ ‬טלפון‭  ‬מעברו‭ ‬השני‭ ‬של‭ ‬הקו‭ ‬הקצינה‭ ‬שלה‭ (‬שהיתה‭ ‬גם‭ ‬חברתה‭) ‬שואלת‭ ‬האם‭ ‬טלי‭ ‬הגיעה‭ ‬הביתה‭ ‬ואם‭ ‬היה‭ ‬לי‭ ‬קשר‭ ‬איתה‭. ‬ בתמימות‭ ‬עניתי‭ ‬שטלי‭ ‬בדרך‭ ‬ובעלי‭ ‬שוחח‭ ‬איתה‭ ‬כמה‭ ‬שעות‭ ‬קודם‭. ‬ בתום‭ ‬השיחה‭ ‬תהיתי‭, ‬ מדוע‭ ‬התקשרו‭ ‬מהיחידה‭, ‬ דבר‭ ‬שאינו‭ ‬‭ ‬אופייני‭ , ‬הגברתי‭ ‬את‭ ‬עצמת‭ ‬הרדיו‭ ‬לשמוע‭ ‬אם‭ ‬קרה‭ ‬משהו‭. ‬ כמובן‭ ‬שתוך‭ ‬כדי‭ ‬ניסיתי‭ ‬להתקשר‭ ‬לטלי‭ ‬ולא‭ ‬היה‭ ‬מענה‭.‬ נסיתי‭ ‬שוב‭ ‬ושוב‭ ‬ולא‭ ‬היתה‭ ‬תשובה‭. ‬ ואז‭ ‬שמעתי‭ ‬דיווחים‭ ‬על‭ ‬פיגוע‭ ‬בתחנה‭ ‬המרכזית‭ ‬בעפולה‭. ‬ עם‭ ‬פרסום‭ ‬מספרי‭ ‬הטלפון‭  ‬לשעת‭ ‬חירום‭ ‬התקשרתי‭ ‬לברר‭ ‬האם‭ ‬טלי‭ ‬נמצאת‭ ‬בין‭ ‬הנפגעים‭. ‬ נטע‭ ‬וגיל‭ ‬מיד‭ ‬נכנסו‭ ‬לחרדה‭, ‬בעודי‭ ‬מנסה‭ ‬להרגיעם‭ ‬שבטח‭ ‬טלי‭ ‬נרדמה‭ ‬בנסיעה‭. ‬שמה‭ ‬של‭ ‬טלי‭ ‬לא‭ ‬הופיע‭ ‬ברשימת‭ ‬הנפגעים‭.‬ ניסינו‭ ‬שוב‭ ‬להתקשר‭ ‬וכמובן‭ ‬שלא‭ ‬היתה‭ ‬תשובה‭. ‬ הילדים‭ ‬ממש‭ ‬לוחצים‭ "‬אמא‭ ‬נסי‭ ‬שוב‭ ‬למספר‭ ‬החירום‭" .‬‭"‬כן‭ ‬הגיעה‭ ‬חיילת‭ ‬בשם‭ ‬הזה‭ ‬והיא‭ ‬בבית‭ ‬חולים‭ ‬העמק‮"‬‭,‬ אמרו‭ ‬לי‭ ‬מצידו‭ ‬השני‭ ‬של‭ ‬הקו‭. ‬ מיד‭ ‬יצאנו‭ ‬לדרכנו‭ ‬לבית‭ ‬החולים‭ ‬כשהילדים‭ ‬בבית‭. ‬ דני‭ ‬בן‭ ‬17‭,‬‭ ‬נטע‭ ‬בת‭ ‬14‭ ‬וגיל‭ ‬בן ‭ ‬  11 

בדרך‭ ‬התקשרתי‭ ‬לבית‭ ‬החולים‭ ‬לשאול‭ ‬למצבה‭ ‬של‭ ‬טלי‭. ‬ ענתה‭ ‬לי‭ ‬עובדת‭ ‬סוציאלית‭ ‬ואמרה‭ ‬שטלי‭ ‬במצב‭ ‬אנוש‭ ‬והיא‭ ‬הועברה‭ ‬לבית‭ ‬חולים‭ ‬רמב"ם‭.‬ עשינו‭ ‬דרכנו‭ ‬לשם‭,‬ בעודנו‭ ‬מתפללים‭ ‬שהכל‭ ‬יהיה‭ ‬בסדר‭.‬

בהגיענו‭ ‬לבית‭ ‬החולים‭,‬ הפנו‭ ‬אותנו‭ ‬לחדר‭ ‬צדדי‭ ‬ואומרים‭ ‬לנו‭ ‬שעוד‭ ‬מעט‭ ‬הרופא‭ ‬ידבר‭ ‬איתנו‭.‬ כמו‭ ‬בסרטים‭, ‬ הרגשתי‭ ‬שהנה‭ ‬עכשו‭ ‬תבוא‭ ‬הבשורה‭ ‬הרעה‭ .‬הרופא‭ ‬נכנס‭ ‬ועימו‭ ‬צוות‭ ‬שלם‭ ‬והוא‭ ‬מתחיל‭ ‬לדבר‭, ‬קטעתי‭ ‬אותו‭ ‬ושאלתי‭ :‬חיה‭ ‬או‭ ‬מתה‭? ‬והוא‭ ‬ענה‭:‬ אני‭ ‬מצטער‭...‬וברגע‭ ‬הזה‭ ‬הרגשתי‭ ‬פיזית‭ ‬מהו‭ ‬המושג‭ "‬השמיים‭ ‬נפלו‭ ‬עלי‭" ‬השבר‭ ‬הוא‭ ‬עצום‭ ‬ולא‭ ‬ניתן‭ ‬לתיאור‭.‬ חזרנו‭ ‬הביתה‭ ‬בידיעה‭ ‬שמעכשו‭ ‬עלינו‭ ‬להיות‭ ‬עבור‭ ‬שלושת‭ ‬הילדים‭ ‬שלנו‭, ‬שהם‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬צעירים‭ ‬וצריכים‭ ‬להתמודד‭ ‬עם‭ ‬כאב‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬גדול‭ ‬של‭ ‬אובדן‭.‬

במהלך‭ ‬השבעה‭,‬ בקרו‭ ‬אותנו‭ ‬מאות‭ ‬אנשים‭ ‬מדי‭ ‬יום‭. ‬זכינו‭ ‬לכמות‭ ‬עצומה‭ ‬של‭ ‬אהבה‭ ‬ורצון‭ ‬לעזור‭ ‬ולתמוך‭ ‬מתושבי‭ ‬פרדסיה‭.‬ התחלנו‭ ‬לחשוב‭ ‬איך‭ ‬נוכל‭ ‬אי‭ ‬פעם‭ ‬להחזיר‭ ‬לתושבי‭ ‬פרדסיה‭ ‬משהו‭ ‬מהחיבוק‭ ‬שקיבלנו‭, ‬והנה‭ ‬במהלך‭ ‬השיבעה‭ ‬הגיעו‭ ‬גם‭ ‬חברי‭ ‬מועצה‭ ‬יצחק‭ ‬ימיני‭ ‬ראש‭ ‬המועצה‭, ‬ ירון‭ ‬רשף‭ ‬שהיה‭ ‬סגנו‭ ‬רפי‭ ‬תירם‭ ‬שהיה‭ ‬פעיל‭ ‬בישוב‭ ‬והועלה‭ ‬הרעיון‭ ‬להנציח‭ ‬את‭ ‬שמה‭ ‬של‭ ‬טלי‭ ‬בספריה‭ ‬שתקום‭ ‬על‭ ‬שמה‭. ‬ היה‭ ‬מבנה‭ ‬שהחלו‭ ‬בבנייתו‭ ‬שהיה‭ ‬כ‭"‬פיל‭ ‬לבן‭" ‬כי‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬כסף‭ ‬להשלמתו‭ ‬לספריה‭. ‬ לנו‭ ‬המשפחה‭ ‬הרעיון‭ ‬להנצחה‭ ‬בדרך‭ ‬זו‭ ‬היה‭ ‬הנכון‭ ‬והמתאים‭ ‬ביותר‭ ‬לאישיותה‭ ‬של‭ ‬טלי‭ ‬ובדרך‭ ‬זו‭ ‬אנחנו‭ ‬מרגישים‭ ‬שהחזרנו‭ ‬במעט‭ ‬למען‭ ‬תושבי‭ ‬פרדסיה‭. ‬ הוקמה‭ ‬עמותה‭ ‬בשם‭ " ‬הקרן‭ ‬לפיתוח‭ ‬פרדסיה‭ ‬על‭ ‬שם‭ ‬טלי‭ ‬בן‭ ‬ארמון‭ ‬ז‭"‬ל‭" ‬שבראשה‭ ‬עמדו‭ ‬יצחק‭ ‬ימיני‭ ‬ומשה‭ ‬בן‭ ‬ארמון‭ ‬גזבר‭.‬ העמותה‭ ‬גייסה‭ ‬כספים‭ ‬למען‭ ‬המטרה‭ ‬העיקרית‭ ‬להקמת‭ ‬הספריה‭.‬ מבכירי‭ ‬המשק‭ ‬דאז‭,‬ משפחה‭ ‬ואנשים‭ ‬פשוטים‭ ‬תרמו‭ ‬וכך‭,‬ הצלחנו‭ ‬להקים‭ ‬ספריה‭ ‬לתפארת‭.‬

הספרייה‭ ‬פועלת‭ ‬12‭ ‬שנים‭ ‬ומשמשת‭ ‬כמרכז‭ ‬תרבותי‭ ‬מכובד‭ ‬שנקרא‭ "‬בית‭ ‬טלי‭" ‬לפני‭ ‬כחמש‭ ‬שנים‭ ‬העמותה‭ ‬סיימה‭ ‬את‭ ‬תפקידה‭ ‬וכל‭ ‬רכושה‭ ‬נתרם‭ ‬למועצה‭ ‬למען‭ ‬תושבי‭ ‬פרדסיה‭.‬

טלי‭ ‬נפטרה‭ ‬ביום‭ ‬י‭"‬ז‭ ‬בתשרי‭ ‬תשס‭"‬ב‭ ‬4‭ ‬ באוקטובר‭ ‬2001 ‬בת‭ ‬20‭ ‬היתה‭ ‬במותה‭

נקברה‭ ‬בחלקה‭ ‬הצבאית‭ ‬בבית‭-‬העלמין‭ ‬בפרדסיה‭. ‬ יהי‭ ‬זכרה‭ ‬ברוך

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: