יום ראשון, 22 בספטמבר 2019, כ"ב אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 050-5407068

הפרקליטים במה קורא נט

כתבות בנושאים משפטיים

ידועים בציבור, חוק הירושה והסכם חיים משותפים- פסק דין חדש שטורף את כל הקלפים!- לגזור ולשמור!

עו״ד ליהי איינס

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

ליהי איינס

עו"ד ומגשרת כתובת: עצמאות 15 כפר יונה כביש 57 ממזרח למערב, ליד תחנת הדלק סונול

lihiadv@gmail.com

http://www.lihiadv.co.il/



אחת הקללות הידועות בסינית היא הקללה " שתזכה לחיות בתקופה מעניינת" הסינים לא יודעים שאצלנו לא משעמם לרגע. 
אם מדובר בברכה או קללה- יחליט לו בליבו הקורא. אני בוחרת לראות בזה ברכה.
בעולם דיני המשפחה אנו חווים בשנתיים האחרונות תקופה "מעניינת" במיוחד. אני לא אגזים אם אומר שאנו עדים למהפכה אמיתית שמתרחשת לנגד עיננו ממש. 
זה החל בכרסום של "חזקת הגיל הרך" שראתה במשמורת האם כברירת המחדל. דרך, בע"מ 919/15 שפורסם לפני קצת יותר משנה שביטל את מוסד מזונות הילדים אשר גילם מעל שש שנים, בסייגים. וכעת ( חצוצרות ) הגיע תורם של הידועים בציבור!
פסק דין מעלף שפורסם החודש טרף את הקלפים. רגע, נעשה סדר: נתחיל באותיות הקטנות.

פסק הדין ניתן בבית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על בית משפט למשפחה בתל אביב.
( בערכאה ראשונה ישבה  כב' השופטת תמר סנונית –פורר)
פסק הדין שבערעור, ניתן ביום 7/10/2018 ולכן במועד כתיבת שורות אלו, טרם חלפו מניין הימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון.
על פסק הדין חתומים שלושה שופטים ידועים ומוערכים מאוד: כב' השופטת יהודית שבח, כב' השופט (סגן הנשיא) שאול שוחט וכב' השופט ( סגן נשיא) יונה אטדגי. 
ועכשיו לרקע המשפטי:
סעיף 55 לחוק הירושה שכותרתו היא "מעין צוואה" קובע:  "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
ובעברית: ידועים בציבור קרי: מנהלים משק בית משותף ואינם נשואים לאחרים. ומת אחד מהם ולא נערכהצוואהעל ידו שאומרת אחרת- אזי כברירת מחדל, הידוע/ה בציבור יירש מחצית מהעיזבון של המת. זוהי גם הסיבה בגללה כל מי שמבקש ממני לערוך עבורו הסכם ממון, מקבל ממני הרצאה על כך שאין טעם בעריכת הסכם ממון ללא עריכת צוואה. וכעת לסיפור: מעשה שהיה כך היה.
איש ואישה נשואים לאחרים, התאהבו זה בזו ועברו לחיות יחד בביתו של האיש. עם חלוף השנים שניהם התגרשו מבני זוגם וניהלו חיים משותפים ומשק בית משותף. נסעו לטיולים בארץ ובעולם והיו ידועים כבני זוג בפי כל המכיר אותם. כמעט כל סביבתם, ילדיהם מנישואיהם הראשונים, הורים וחברים ראו בעין לא יפה את הזוגיות הזו ששרדה כנגד כל הסיכויים. 
מאחר והאישה חיה בביתו של האיש החליטו הצדדים לחתום על " הסכם חיים משותפים" או בשמו הנפוץ יותר: "הסכם ממון".
במסגרת ההסכם, הסכימו הצדדים כי סעיף 55 לחוק הירושה לא יחול עליהם וכך גם סעיף 57 (ג) לחוק הירושה העוסק במזונות מעיזבון. אבל! (תופים) המנוח לא ערך צוואה.
לאחר מותו של האיש פנתה הידועה בציבור וביקשה להחיל עליה את סעיף 55 לחוק הירושה. זאת בניגוד לאמור בהסכם שנחתם בין הצדדים, כשהיא נשענת על חוק הירושה, שקובע כי כל תנייה/ ציווי  העוסקים במותו של אדם יש לכתוב בצוואה בלבד ולא בהסכם! ( כך בדיוק גם אומר סעיף 55 לעיל )
בית המשפט בערכאה הראשונה, קיבלה את טענתה של האישה ולכן חרף הסכם החיים המשותפים ובהעדר צוואה, הכירה באישה כיורשת וזיכתה אותה במחצית העיזבון. אז קמו ילדיו של המנוח והחליטו לערער על פסק הדין לבהמ"ש המחוזי.
בפסק דין של שניים כנגד אחת, החליטו השופטים אטדגי ושוחט לקבל את הערעור ולהפוך את פסק הדין. הם ביטלו את זכאות הידועה בציבור לקבלת מחצית העיזבון.
החידוש המדהים הוא, שהשופטים הנכבדים הכירו בהסכם החיים המשותפים, לצורך הפעלת הסייג שבסעיף 55 לחוק הירושה. 
כלומר, הם ראו בהסכם החיים המשותפים כעונה על הדרישה של סעיף 55 הקובעת כי הסייג יופעל כשמדובר בצוואה! השופטים השתמשו בקונסטרוקציות משפטיות של הנמכת הדרישות הצורניות של צוואה מבטלת, זעקו את "זעקת ההגינות", הביאו מהגורן והיקב את השלישייה המנצחת של מניעות ,השתק ושיהוי. 
מילים גבוהות ויפות לומר בפשטות את שראו לנגד עינם: בני הזוג חתמו על הסכם במסגרתו הסכימו שלא יירשו זה את זה. 
עכשיו צריך שפסק הדין יחזיק מעמד בערעור לעליון.
הישארו קרוב. ברור לכם שאעדכן.. למיטיבי לכת: פסק דין מהמם חם חם מהמכבש: עמ"ש 11700-12-16 וכרגיל זמינה עבורכם לכל שאלה.


 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: