יום שישי, 05 ביוני 2020, י"ג סיון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 050-5407068

הפרקליטים במה קורא נט

כתבות בנושאים משפטיים

עו״ד ליהי איינס: סטאטוסים בפייסבוק, ידועים בציבור, מזונות ומה שבינם

הפעם אבקש להביא בפניכם בקצרה, פסק דין אשר עוסק התנהלותו של צד אחד אשר הצמיחה הסתמכות אצל הצד השני

פורסם בתאריך:


הסתמכות סבירה בנסיבות מסוימות, יוצרת חבות משפטית ממנה ניתן לגזור חיוב כספי או כפי שכותבת המלומדת הגב' גבריאלה שלו בספרה :
" יכול אדם למצוא עצמו קשור בחוזה חרף העדר כוונה מצדו, אם ניתן להסיק באורח סביר מדבריו או מהתנהגותו גמירת דעת להתקשר עם הצד השני בחוזה"
בערעור שהתנהל בבית המשפט המחוזי, טענה ידועה בציבור, כי שתי בנות אותן אימצה כחוק, זכאיות לקבלת מזונות מבן זוגה, אף על פי שהאחרון לא אימץ את הבנות והזוג מעולם לא נישא.
נזכיר בקליפת אגוז, כי יחסי ידועים בציבור שונים במהותם המשפטית, מיחסי זוג נשוי קל וחומר בעניין מזונות.
בית המשפט המחוזי ציטט בפסק הדין, שחייב את האיש במזונות הקטינות, את הנשיאה בדימוס כב' השופטת  בייניש בפרשה אחרת: " העובדה שהצדדים היו ידועים בציבור, איננה מלמדת, כשלעצמה, על שיתוף ברכוש אשר נרכש על ידי כל אחד מהם בנפרד בתקופת חייהם המשותפים, אלא יש צורך לשכנע כי כוונת הצדדים הייתה לכך שיהיה שיתוף... מהעובדה בלבד, שגבר ואישה חיים ביחד בנסיבות בהן ידועים הם בציבור כבני –זוג נשואים, אין עדיין להסיק שרכוש שנרכש על-ידי כל אחד מהם בנפרד, רכוש משותף הוא" עוד נפסק כי הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לשיתוף בנכסי בן-זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן-זוג נשוי. במיוחד כאשר אין מדובר בנכס משפחתי מובהק הכבדת הנטל על הטוען לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים- בציבור, נובעת מהמשמעות שעשויה להיות להעדר הנישואין ביניהם.
לעיתים, בני-זוג מקיימים חיי זוגיות משותפים ללא אקט פורמאלי של נישואין מתוך בחירה שלא למסד את הקשר הזוגי ביניהם. להבדיל מקרים בהם העדר הנישואין נובע ממניעות להינשא זה לזו.
במקרים אחרים, עשוי הדבר להעיד על ארעיות הקשר או על היותו בלתי מחייב, באופן השולל קיומה של כוונה לשיתוף רכושי. יש, אפוא, להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר הזוגי, בנסיבות ובכוונות המונחות בבסיסו, תוך בחינת האפשרויות שעמדו לפני בני-הזוג למיסוד הקשר הזוגי מחד-גיסא ומידת האפשרות של כל אחד מבני-הזוג לניתוק הקשר מאידך-גיסא. יש ליתן משקל נכבד לאוטונומית-הרצון של בני-הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם.
זאת, בכפוף לעקרון תום-הלב המחיל על המערכת ההסכמית- המפורשת או המשתמעת- בין בני הזוג: ערכים של צדק, יושר, הגינות ושוויון. הנה כי כן, ההלכה לפיה, לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים- בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת המזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר שיתוף רכושי מקום בו בני-הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור."
 הרעיון שאני מבקשת להביא בפניכם, הוא שהגברת ביססה את טענתה בדבר ההסתמכות שנוצרה בה ובבנותיה, בהתנהגותו של בן הזוג.
כדי ללמד על התנהגותו זו, הביאה  בין השאר את הסטאטוסים שהעלה האיש בדף הפייסבוק שלו, מהם ניתן ללמוד על התייחסותו הסובייקטיבית אל הבנות כאל בנותיו שלו ואל חיי הבית- כחיי משפחה לכל דבר ועניין.
בית המשפט גזר מין הפסיקה בעניין שיתוף בנכסים בין ידועים בציבור המתבססים על כוונות שיתוף סובייקטיביות של הצדדים והקיש מהפסיקה האמורה, לעניין חיוב מזונות של אותן הקטינות.
מעבר לחדשנות וליצירתיות של הפסיקה, ראו כי בית המשפט מתייחס אל זירת הפייסבוק כאל מקור לגיטימי להשלמת התמונה הנסיבתית של המקרה שבפניו.
לכן, כשאתם מעלים סטאטוסים בפייסבוק שימו לב למשמעות של הדברים ולסיכון שלעיתים מתלווה אליהם.

אני כאן לכל שאלה.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: