יום שישי, 03 ביולי 2020, י"א תמוז ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 050-5407068

המסע לפולין - 'איש שלום' כפר יונה 2019 במה קורא נט

מסע פולין איש שלום 2019 כפר יונה

המסע בפולין 2019 יום השבת: יום חמישי למסע - חוויה מטלטלת בבית הכנסת נוז׳יק בעיר ורשה

'איש שלום' כפר יונה: סיור רגלי של כ-13 ק״מ בעיר ורשה. גטו ורשה. מסלול הגבורה. מופע פולקלור

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

רון שלום

רכז המערכת במגזין מה קורא בכפר, מה קורא נט צלם עורך ומפיק

מאת: רון שלום

המסע לפולין 2019 יום השבת: יום חמישי למסע בפולין - חוויה מטלטלת בבית הכנסת. סיור רגלי בעיר ורשה

שבת בבוקר: היום החמישי למסע בפולין - סיור רגלי של 13 ק״מ בעיר ורשה. גטו ורשה. מסלול הגבורה. מופע פולקלור.

גלריית התמונות המלאה:

(הגלריה מעודכנת)

תודה למורה שרון גורקי על שריכזה הצילומים עבור הכתבה.

תודה לתלמיד: עידו גולן על הצילום היפה בעיר ורשה.

אפשר להכנס בקלות למדור המיוחד שפתחנו כאן באתר ולקרוא על כל הפעילויות יום יום.

בבוקר היום החמישי למסע, במזג אוויר קריר ונעים, יצאו תלמידי ביה"ס 'איש שלום' כפר יונה ליום שלם של סיור רגלי בעיר ורשה.

הסיור נפתח בגטו ורשה. נכון יותר לומר, סיור במעט שנשאר מההרס של שני הגיטאות בפרט ומהעיר ורשה בכלל.

הסיור המשיך ברחובות העיר ורשה. אנדרטת רפפורט. מסלול הגבורה: התלמידים צעדו בנתיב הזיכרון דרך 16 אבני הזיכרון. מאנדרטת גטו ורשה עד אנדרטת כיכר השילוחים מוצבות אבני גרניט המפוזרות לאורך הדרך. לכל אבן - סיפור. כל אבן מציינת רעיון או מאורע דרך דמות בולטת באותה תקופה. עד ההגעה לכיכר השילוחים: משם יצאו שיירות להשמדה במחנה טרבלינקה.

חוויות ממספר תלמידים:

אופק דונטי: ״לראות מה נעשה לעם היהודי זה ממש מלמד להעריך את הקרובים אלינו. את המשפחה. את החברים. המון דברים בעולם זה הבל הבלים. החוויה במסע בהחלט בונה אותי כאדם יותר טוב ומלמדת אותי לראות נכון את הכל ולקבל החלטות נכונות״.

נעמה אבידור ואלינור אבל: ״חשתי היום כעס על התושבים המקומיים. איך הם יכולים לגור על שרידי הגטו? איך אפשר לפתוח חלון בבית ולראות מתחתך את כיכר השילוחים או האנדרטה. גם בשבילים של מיידאנק ראיתי ילדי גן עוברים בשיירה עם הגננת כאילו זה הפארק הלאומי. סביב כיפת הר האפר באים בני נוער מקומיים לטייל על אופניים. אחלה ׳בילוי׳.  בכיתי לא מעט. חייבים לתת הסברה מסיבית לעם הפולני ולעמי העולם״.

מיתר גלאם: ״ממה שראיתי היום וגם בכל המסע הזה אני לוקחת את הטוב. את הגבורה. רצו להשמיד אותנו. לא הצליחו. לא יכלו עלינו. ניצחנו את השואה. אני גאה בעם היהודי ולכן המסע לא קשה לי״.

לראשונה במסע, זכו היום התלמידים באתנחתה מהחוויות: קניון ארקדיה.

סיכום היום: כ-13 ק״מ הליכה רגלית. עם ההגעה למלון ולפני ארוחת הערב, זכו התלמידים למופע פולקלור בו הופיעו 6 רקדינות ורקדנים שרקדו עם התלמידות והתלמידים לצלילי נגני הכינור והאקורדיאון.

חוויה מטלטלת בבית הכנסת נוזשק (נוז׳יק)

עבדכם הנאמן (ר.ש.) המלווה את המשלחת כצלם וגם כתב: דתי. שומר שבת. כל השבוע היה לי מאוד קשה. לוח הזמנים הצפוף ללא מרווחים קלים. כמעט לא מספיק להתפלל. קשה מאוד לשמור על אורח חיים דתי בגולה. שמירת כשרות. שמירת שבת ועוד. קשה להיות יהודי בחו״ל. וודאי ליהודי דתי. ואנחנו כאן כי אנו נצר לאלפיים שנות גלות העם היהודי.

אומרים מצאת החמה עד צאת הנשמה? אז זהו. שלא כל כך. כשעתיים לפני צאת החמה. היציאה היומית עם המשלחת היא קצת אחרי הזריחה. אז כדי להספיק להיות מוכן, ההשכמה היא כשעה לפני ההשכמה של המשלחת כדי להספיק להתפלל ולהכין את ציוד הצילום, להספיק לאכול ארוחת בוקר וקפה קטן ולהיות מוכן ליציאה ליום צילום גדוש שכאמור, צפוף מאוד בהתנהלות בלוח זמנים כי צריך להספיק כמה שיותר. זהו לא טיול בחו״ל. סיור של משלחת. וצריך לתפוס את האווירה. את הנוף כדי שנבין היכן אנחנו. וצריך להעביר לכם הקוראים והגולשים את התהליך שהילדים עוברים. את התחושות שלהם. מה הם רואים. מה חווים ומה המרגישים.

והחוויה היא לא קלה. גם המדריכים של המשלחת מעידים כי אחרי עשרות פעמים זה בשבילם כמעט כמו פעם ראשונה. ובקטעים מסוימים גם הם ׳מתפרקים׳ כל פעם מחדש אל מול המראות. העדויות. הסיפורים והזוועות. היום מסתיים בשעת לילה מאוחרת. ואז צריך להתחיל לעבוד. להוריד את החומר למחשב. לטפל בתמונות ולכתוב כתבה. כל זה אחרי יום של מראות קשים וחוויות מעבר לעדשת המצלמה. לא אגלה לכם מתי כל לילה צנחתי למיטה לישון. אז זה כמעט עד צאת הנשמה - אבל אני בהחלט לא מתלונן. לגמרי לא. המסע הזה העצים אצל כולם וגם אצלי את הכרת הטוב. את ההערכה של המעט שיש. אלוהים נמצא גם בפרטים הקטנים.

אז הבוקר, שבת.  לא יצאתי עם המשלחת. מיד לאחר יציאתם לסיור בעיר ורשה שמתי פעמי לבית הכנסת נוזשק (נוז׳ק) להתפלל פעם ראשונה סוף סוף בבית כנסת בפולין.

בית הכנסת נוזשק (נוז׳ק) מרוחק כקילומטר מהמלון בו המשלחת משתכנת. זהו בית כנסת היחיד שנותר מהמלחמה ולא הושמד/נהרס/הולאם. כשלושים מתפללים בשבת. בין המתפללים הופתעתי לגלות שיש שניים שלושה לא יהודים (רק האב יהודי או הסבא). בין המתפללים יש גם יהודים לא דתיים. עבור כולם בית הכנסת מהווה מפגש תרבותי. בית הכנסת פעיל יום יום עם שלוש תפילות. מניין מצומצם, כמעט תמיד  יש מניין.

תפילת שחרית. סגנון שונה. לא רגיל. פה ושם רב העיר של וורשה מסביר בשלוש שפות: פולנית, אנגלית ועברית את סדר התפילה ולבסוף מכריז על הוצאת ספר התורה. שני מתפללים הוזמנו לעלות להיכל ארון הקודש. האחד פותח את ההיכל. השני, נער כבן 17 נושא את ספר התורה בידיו. מחבק אותו חזק. מאוד חזק. ואז....

נחלי דמעות זלגו מעיני. ללא הפסקה. ׳נהר הוויסלה׳ ניגר מעיני. חוויה מטלטלת.

כאן בעיר ורשה, בירת פולין. אחד המקומות המרכזיים של היהדות באירופה בשואה. במקום בו גרו לפני כ-75 שנים כמעט 400 אלף יהודים שרובם הושמד, כאן באירופה, במקום בו בוצעו זוועות וכמעט הושמד העם היהודי עומד נער יהודי עם ספר תורה. צאצא למשפחה שהושמדה ולעם שכמעט הושמד. נער בערך באותו גיל של הנערים והנערות מהמשלחת של ׳איש שלום׳ כפר יונה, נושא את ספר התורה ויהודים מתפללים בבית הכנסת ששרד את המכבש האנטישמי המפלצתי, קוראים בתורה את הפרשה הראשונה בספר התורה. פרשת בראשית שמסופר בה איך נברא העולם שיש בו טוב. ויש בו רע. בפרשת בראשית מסופר על הרצח הראשון ועל דור המבול שחשב ועשה רק רע ובסוף, בימי נח (הפרשה הבאה) נהרס העולם. כמה נערים בני 17 מתוך כארבע מאות אלף יהודי ורשה עמדו כאן בבית הכנסת הזה בתקופת השואה? מה עלה בגורלם? מה הם הרגישו? מי מהם שרד?

כאן הבנתי. אנחנו - עם ישראל ניצחנו.

עברנו זוועות עד כי לא נותר צלם אנוש. עינויים והתעללויות. ניסויים בבני אדם. איבדנו המון. את הכי יקרים לנו. איבדנו חלקים מגופנו ומנפשנו. עם ישראל שתת דם.

עם ישראל שרד את הרוע. עם ישראל ניצח.

אז קחו לכם משהו לשנה הקרובה: קיראו לזה מצווה או מעשה טוב. נתינה. תרומה למי שזקוק. עזרה לזולת. או לחבר. תנו ברכה או עידוד או מילה טובה. שאו מאור פנים וחיוך לכל מי שאתם פוגשים. הקדימו שלום לכל אדם. קבלו החלטות נבונות.

תהיו יותר טובים מהשנה שעברה. לפחות בדבר אחד.

הגלריה המלאה תועלה בראש הכתבה מידי יום ביומו במסע

גלריית התמונות מתעדכנת  בערב ובמהלך הלילה

 

צילום: רון שלום (R) כל הזכויות שמורות

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
3
וואי ממש הרגשתי שאני גם בבית הכנסת
אדיר שבירו | 16:17   31.10.19
2
רון שלום ריגשת עד דמעות
ניסים יוסף | 09:44   28.10.19
1
יווו איזה מרגש
אבי דר | 09:25   28.10.19